בית־ספר בניהול עצמי: הדגם הישראלי

בית ספר בניהול עצמי : הדגם הישראלי המושג "ניהול עצמי" במערכת החינוך הממלכתית בישראל , ראשיתו בשנת , 1992 אולם הוא לא צמח יש מאין , אלא כסופו של תהליך שראשיתו במאבק בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי על השליטה במערכת החינוך , מאבק שהקרין גם על רמת המיקרו . על מנת להבין את אשר התרחש ברמת המיקרו , יש להתבונן על תהליכי הביזור ברמת המקרו . הבסיס לחוקי החינוך עם הקמת המדינה היה פקודת החינוך משנת 1933 ו"חובת החינוך של כנסת ישראל" שנקבעה על ידי מועצת המדינה הזמנית בתאריך כא בכסלו תש"ט . חוקים אלה הכירו בסמכותה ובאחריותה של הרשות המקומית בתחום החינוך . הרשות תספק אדמה לבתי הספר הממשלתיים , תדאג להספקת מים , תקצה לתלמידים עניים מקומות בלי תשלום שכר לימוד , תספק ציוד לימודי , תספק מורים ותשלם משכורות למורים . במלים אחרות הרשות המקומית אחראית הן לאדמיניסטרציה והן לכוח האדם . חוק חינוך חובה תש"ט נטל מהרשות המקומית חלק מסמכויותיה והפך אותה לזרוע של השלטון המרכזי , ככתוב בתקנות : "מנכ '' ל המשרד [ משרד החינוך ] רשאי להנפיק הנחיות בחוזרי מנכ"ל לכל עובדי מערכת החינוך כולל מנהלי מחלקות חינוך ברשויות מקומיו...  אל הספר
רמות