פרק שמיני פריצה התיישבותית בנגב בשנים 1943-1940 היתה בריטניה שרויה במלחמה , ומדיניותה בארץ ישראל נגזרה ממצבה הצבאי ומהאינטרסים המידיים שלה באיזור . בלב ערביי א ^ ישראל התעוררו תקוות להשגת עצמאות בתמיכת מדינות "הציר . " כנגד לחצה האדיר של התעמולה הפרו גרמנית באיזור נאלצה בריטניה להיכנע למספר דרישות ערביות , וביניהן הדרישה למנוע כל פעילות ציונית גלויה בנגב . דרום ארץ ישראל נחשב לאיזור אסטרטגי הכרחי בהגנה על תעלת סואץ , וכחלק ממערך ההגנה הבריטי על בארות הנפט במפרץ הפרסי ' . הבריטים השתדלו למנוע מצב שהנגב ייהפך לשטח מריבה בין יהודים לערבים , והשאירו בידיהם את השליטה והפיקוח בו . הם הקפידו לקיים את מדיניות "הספר הלבן , " ובמיוחד עמדו על ביצועו של חוק הקרקעות , . 1940 כלומר , גם עתה , לאחר פרוץ המלחמה , מנע הממשל רכישת קרקע ועיכב את תחילת המחקר וההתיישבות היהודית בנגב .
אל הספר