" יהודה וירושלים" ע"ה שנה להופעתו שני פובליציסטים ארצישראליים , יחיאל מיכל פינס וברל כצנלסון , העריכו , כל אחד מבחינה אחרת , את חשיבותו ההיסטורית של "יהודה וירושלים , " העתון אשר יואל משה סאלומאן , מייסד פתח תקוה , הוציא בסוף שנות השבעים בירושלים . הראשון כתב , אחרי הפסקת העתון , ב"המליץ" משנת תרל"ט : "תעודתו היתה להציל את ירושלים והעם היושב עליה ממחרפיה שקר . " והשני אמר בנאומו , בתערוכת העתונות שנערכה בשנת תרצ"ב בתל אביב : '' עתון זה אשר היה קיים זמן קצר מאוד , הוא במובן ידוע פרוטוטיפוס של עתונות הפועלים . " אלה ואלה דברי הערכה נכונים . " יהודה וירושלים" היה כלי מבטא רשמי למחצה של כוללות ה"חלוקה , " הגן בעוז על מוסדות החסד של הישוב הישן ונלחם נמרצות באותו אלמנט בארץ ובחוץ לארץ אשר רצה לשנות את אורח חייהם של יהודי ארץ ישראל . אבל מעל עמודיו הטיף העתון גם לחיים חדשים ובישר את דבר יצירת התישבות חקלאית בארץ . העורך עורר את הצעירים להסתגל לעבודת האדמה , ללמוד מלאכה וליהנות מיגיע כפיהם . י דרש מיהודי הגולה שיגאלו בכספם את אדמת מולדתם ולייסד מושבות וכפרים בארץ ישראל . זו היתה משאת נפשו של ...
אל הספר