הקטנים והקטנים מאד אגב קריאה באותה ערימת מכתבים וחיבורים המונחת על שולחן המערכת של "דבר לילדים" והכתובה בירי קוראינו הקטנים — מתברר , כי יש כבר לילדי ישראל יחס אהדה קבוע אל "אחינו הקטנים מאוד ברוח , " אל החיות . ילדינו בארץ מתחילים לדבר בלשון בינלאומית של הילדים , כי הרגשת עולמם הבריאה , הראשונית מתחילה למצוא את ביטויה . הנה מדפדפת אני וקוראת ועוברת לפני שורה שלימה של חיות בית ובעלי חיים מסיפורים ואגדות ומיד ברור , כי איתן הוא "קשר המשפחה" אצלנו בין הילד ובעל החיים הנמצא במחיצתו ובמחיצת ספריו ואגדותיו . כמובן — הסוס הוא גיבור , הסוס חזק ויודע לרוץ והיחס אליו יחס של כבוד . הפרה היא דודה טובה הגרה עם המשפחה , את מתנת החלב מקבל הילד כדבר המגיע לו , אך אינו כפוי טובה : הוא אוהב את הפרה . העיזים והכבשים הם אחים צעירים , תינוקות שלא למדו בינה , והיחס אליהם אירוני , יחס טוב מגבוה . החתול והכלב — פשוט , חברים למשחק ... אך הגלריה לא נגמרה , גדולה היא עד אין שיעור . עוף השמים וחיתו ארץ ממלאים בה תפקידים חשובים מאוד . בעצם מתעניין הילד בכל העולם בחיות יותר מאשר באנשים . רגש העליונות והאחרות ביחס...
אל הספר