הביקורת החינוכית.

שיקווו ברצינות את אחריותם החברתית " . הרחבתי את הדיבור אודות הביקורת החברתית , כי אני רואה בה חשיבות עליונה גם לנו , לחברה הישראלית . במיוחד חשוב בעיניי להתעמק בביקורת כשזו מושמעת באמריקה . אני נזכר בעברות השיחות שהיו לי עם ישראלים החיים בארצות הברית . אני נמנע מהכינוי השיפוטי "יורדים , '' כי בעיני מרחיקים כינויים כאלה במקום לקרב , מנתקים מגע במקום לבנות גשרים . רבים מהם עזבו את הארץ כדי להימלט מה"כבלים" של מחויבות - מחויכות להורים , לצה '' ל , לציונות , לחברה האינטימית שבה כל אחד מכיר כל אחד אחר . הם חיפשו את ה"חופש המוחלט , " את ה"אי התערבות בעניינים שלי , " את ה '' אני לא חייב דין וחשבון לאף אחד . " הם נמשכו על ידי הברק הנוצץ של החכרה האמריקנית וכלל לא היו מודעים לפתולוגיות החברתיות שלה . חלק אולי מצאו את משאת נפשם , אך בו זמנית מצאו רבים מהם את האי שייכות , הניכור , הקרע בין עבר , הווה ועתיד , הגעגועים התמידיים לנופים ולתרבות השייכים למקום שהם בחרו לנטוש . לעתים כה קרובות , תהליך של "ריפוי מחלות , " אמיתיות כמדומות , אכן מוליד "מחלות" חדשות - מציקות לא פחות - שכלל לא נחזו מראש . בת...  אל הספר
ספרית פועלים