. 5 חיים בסימן התבונה יש מי שאינו יכול לעלות עד לאותה הפסגה , ובכל זאת יש בו מן הזיקה אל הרוח . מול הנשגב , שמעבר להשגתו , הוא מודע לקטנותו . הניצוץ עובר רק אל יחידי הסגולה , והאחרים מה יהא עליהם ? על פי מה יכוונו הם את חייהם 1 דומה , שאפלטון לא התייחס אל השאלה הזאת במישרין . אולי היה מצביע על כוחו "המיילד" של סוקראטס , ואולי היה מוסיף , שבכל אדם טמון זיק התבונה , והוא אחראי לטיפוחו . לפי המיתוס האפלטוני נשמות מעטות מגיעות עד לכיפת הרקיע , אבל כל המצטרפות אל מסע האלים עולות עמם כברת דרך ( פידר 248 A ואי — . ( ' כל יום עומד האדם — כל אדם — לפני הכרעות . היכריע בדרך רציונלית , על פי "נסיון , תבונה והגיון" ? ( פ ^ . ( 582 הילד גמשך אחרי דחפי הרגע . כמו לילדים נדמה גם לנו לא פעם : אילו יכולנו לעשות מה שאנו רוצים , לולא הגבילונו תנאי חיינו , כבלי המוסכמות , מעצורים שטבעה בנו התרבות משחר ילדותנו , כי אז היו חיינו מלאים ומאושרים יותר . לילד אפשר להראות ( כפי שסוקראטס הראה לליסיס ( לי 207 E ואי ( ' שהיו דורשים את רעתו , אילו נתנו לו לעשות ככל העולה על רוחו , למשל , אילו הרשו לו לנהוג ברכב ובסו...
אל הספר