האם היה טעם לעמידת תל חיי / נקדימין רתל מאה ועשרה ימים עמדו מגיני יישובי הגליל העליון על משמרתם בשנת תר"ף , ( 1919 / 20 ) עד שנסוגו לאחר קרב תל חי . הסיבות העיקריות לכשלון היי ; מיעוט מספרם של המגינים ונזילות כוח האדם , דלות נשקם , ציודם ולבושם , תנאי החיים הקשים בחורף הגשום והשלגי , המחסור המתמיד כמעט במזרן , ובמיוחד — הניתוק מן הגוף העיקרי של היישוב , ממקורות תגבורת ואספקה . מתנדבים רבים נתקעו בגליל התחתון ולא עלו לנקודות , לא רק בגלל הסיכון שבתנועה בחולה , אלא גם מפני שלא היה אפשר לשכנם בנקודות הזעירות ( בית אבן אחד בכפר גלעדי וחדרי מגורים מעטים בחצר תל חי , ( להלבישם ולהאכילם . ההפוגה הממושכת בין סוף השבוע הראשון של ינואר וסוף השבוע הראשון של פברואר , הפוגה שנגרמה מכוח הנוכחות של הצרפתים באזור וגשמי הזעף , לא נוצלה לשם תגבור ממשי של הנקודות והכשרתן להגנה ממושכת . ההפוגה הישרתה רפיון ודמוראליזציה והיו עזיבות . ב 10 בפברואר , אחרי מותו של אהרן שר , קמו והסתלקו מתל חי 13 מן המגינים ( בתוכם הרופא ושתי צעירות , ( ונותרו 14 איש . במעגל היישובי יש למנות את האדישות , את חוסר ההבנה למצבן ה...
אל הספר