חיים מרגלית־קלווריסקי וההתיישבות בגליל עירית עמית

חיים מרגלית קלווריסקי וההתיישבות בגליל עירית עמית ההתיישבות בגליל המזרחי , התחתון והעליון , משנת 1898 ועד לסוף מלחמת העולם הראשונה , משקפת שורת שיקולים להעדפת אזורים אלה להתיישבות . גורם עיקרי בשיקולים אלה , ואולי אף מכריע , היה פקיד מטעם יק"א — חברה אשר קיבלה על עצמה את ניהול מושבות הברון כשנת — 1900 חיים מרגלית קלווריסקי . חברת יק"א והמנהל מטעמה ראו בגליל חבל בעל פוטנציאל להתיישבות יהודית , ריק יחסית מאוכלוסיה מקומית , שבו תנאים קרקעיים טובים : מרבית הקרקעות היו בידי מספר המחברת היא תלמידת מחקר במחלקה לגיאוגרפיה , האוניברסיטה העברית בירושלים . מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בר אילן . מועט של בעלים , דבר שהקל על רכישתן י מחירן הנמוך ! קירבתן למרכזי יישוב עירוניים ותיקים , ומשום כך הן ניתנות לאיכלוס ולפיתוח התיישבות יהודית . לקלווריסקי , כנוסף לשיקולים החבליים , היתה תכנית מדינית : יצירת חבל יהודי אוטונומי בין הכינרת לים התיכון , סביב גרעיני היישוב העירוני בטבריה , צפת וחיפה ' .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי