הלכות עבודה זרה בתכשיטים כבבואה ליחסי יהודים ונכרים בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד ציונה גרוסמרק 1 המונח 'עבודה זרה' לשון חכמים הוא , ונכללו בו כלל האיסורים והסייגים הנובעים מן הדיבר 'לא יהיה לך אלהים אחרים על פני' ( שמות כ ג ; דברים ה ו . ( למעשה מקיפות הלכות עבודה זרה ( להלן ו ע"ז ) את כלל מסכת היחסים שבין יהודים לנכרים , ולכן ניכרות בהן מגמות של הרחבה וצמצום הנובעות מתהליכים מדיניים , חברתיים ודתיים . בימי המשנה והתלמוד הפכו הלכות ע"ז לנושא יהודי פנימי שעיקרו היתר ואיסור הנאה מע"ז ומעובדיה . עניינם של חכמים בהלכות אלו נעוץ במידת השפעתן על המגע החברתי והכלכלי שבין יהודים לנכרים , וחכמים הגבילו אותו רק כאשר הייתה סתירה בינו לבין ההלכה . המקורות היהודיים בני התקופה מצביעים על גמישות גדלה והולכת ביחסם של חז"ל לע"ז ולעובדיה . גמישות שמקורה במציאות 3 חייהם של בני הדורות ההם ובתחושה כי בטלה סכנתה של ע"ז לישראל . מגמות אלו באו לידי ביטוי בהיבטים שונים של ייצור ושימוש בתכשיטים על ידי יהודים , ובהן עוסק המאמר . הלכות ע"ז בתכשיטים עוסקות במגוון רחב של בעיות . ראשית , קיימת שאלת השימוש , או 'ההנ...
אל הספר