קרבה מסוימת . במקרה של רב סעדיה הנחת המוצא הייתה אימננציה של האל בכל ההוויה , הנובעת מאי מוגבלותו , אך ה"תיקוך הטרנסצנדנטי שהוצע להנחה זו יצר חיץ ברור בין האל האימננטי לבין ההוויה עצמה . ב . התמודדות שלא באמצעות מתווכים עם שאלת הזיקה של האל לעולם קיימת באל הנסתר והאימננטי של חסידי אשכנז . כאן מדובר באימננציה שאפשר לכנותה אולי "מקבילות , " כלומר נוכחות מלאה ובלתי מתווכת של האלוהות עצמה בכל רחבי ההוויה , הנובעת מחוסר גבולותיו של האל האין סופי מחד גיסא , אך מאידך גיסא נוכחות זו היא מעין "נוכחות נפקדות , " בהיותה בלתי מעורבת בהוויה ולמעשה בו בזמן טרנסצנדנטית לה במהותה באופן מוחלט . ג . כיוון נוסף הוא זה של אימננציה סלקטיבית , לא שוויונית , נוכחותו המעורבת עד מאוד של האל המתגלה , הוא הכבוד הנאצל . נראה כי בהיותו מתגלה ומתקשר עם האדם יש בו ממד מובהק של פרסונליות , שכפי שתואר לעיל מכיל בקרבו דואליות של אימננציה וטרנסצנדנציה גם יחד . . 3 קבלת רמ"ק בדיון על אימננציה וטרנסצנדנציה , ואף על פנתאיזם או פנאנתאיזם במיסטיקה היהודית , שמור מקום של כבוד לר' משה קורדובירו . גרשם שלום , הטוען שבמקרים רבים...
אל הספר