המשפט הישראלי : העשור השלישי פרופי אריאל פורת שנות השבעים הן שנות הטראומה של מלחמת יום הכיפורים . במהלכן תמה ההגמוניה של מפא"י , ולראשונה התחלף השלטון בישראל . שני גושים גדולים הסתמנו במפה הפוליטית הפנים ישראלית , כאשר מפלגות קטנות יותר החלו להתחרות על תפקיד "לשון המאזניים . " יש שיאמרו שבשנות השבעים תם עידן התמימות של החברה הישראלית : שחיתויות ציבוריות נחשפו , הביקורת על הרשויות בכלל ועל הממשלה בפרט החלה להיות נוקבת יותר , והאמון בשלטון , שאפיין במידה רבה את החברה הישראלית בעשורים הראשונים שלאחר קום המדינה , החל מתערער . כל אלה השתקפו גם בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיקר בתחום המשפט הציבורי : המשך ביסוסן של זכויות הפרט , ביקורת גוברת וחשדנות כלפי החלטותיה של הרשות ומעשיה , והיעדר היסוס לשחוט "פרות קדושות " בהקשר זה , כגון היותם של שיקולי ביטחון הצדקה כמעט אוטומטית לכל החלטה או מעשה של הרשות . על רקע היחס החשדני לרשות ניתן , אולי , להסביר אף את המגמה להרחיב את אחריותה הנזיקית , שהחלה מסתמנת בשנות השבעים . במהלך שנות השבעים התחלפו כמעט כל שופטיו של בית המשפט העליון . בין השופטים החדשים ...
אל הספר