יהודי מרכז העיר ברבע השני של המאה העשרים גברה הגירתם של יהודים מן השכונות הישנות של קהיר למרכז העיר . יהודי מרכז העיר נטו להתגורר ולהקים בתי עסק בסביבות כיכר אסמאעיליה ( המכונה כיום מידאן _אל תדוריר , קרי כיכר השחרור , ( ברחובות קצר אל ניל , סלימאן פאשא ( כיום רחוב טלעת חרב ) ובכיכר האופרה . אזורי יוקרה , כגון שכונת גרדן סיטי ורובע זמאלכ , הסמוכים למרכז העירוני של קהיר , הפכו אף הם מוקדי משיכה למגורי בני מיעוטים אמידים , ובכללם יהודים . המראה הנוכחי של מידאן אל תחריר . הנשטפת בנהר של אדם וכלי רכב משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה , הוא תוצאה של התמורות שחלו בקהיר מאז שנות החמישים . חזיתות הבניינים אשר השחירו , שאון צופרי כלי הרכב והמולת ההמונים הממלאים כל פיסת מעבר פנויה והמבקשים למצוא את דרכם בתנועה מתמדת של _אי סדר , מקשים על המבקר לקשור את מראה עיניו עם תיאורי עברו של המקום . תצלומים , תיאורים ספרותיים ועדויות של בני המקום מעידים , כי עד לשנות החמישים של המאה העשרים הייתה סביבת מרכז העיר מוקד מסחרי ותרבותי ואף אזור מגורים צפוף וסואן הרבה פחות . כותלי המבנים בהקו בזיו החמה . הרחו...
אל הספר