פרק טז : ועדת העשרים - ראשיתו של ויכוח ואישורה של מציאות הוועד הפועל הציוני בחר בשנת , 1926 על פי החלטת הקונגרס הציוני הארבעה עשר , ועדה מיוחדת בת עשרים חבר אשר בה נטלו חלק נציגי ההסתדרות הציונית , הוועד הלאומי והסתדרות המורים וכן ממלא מקום מנהל מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית ובא כוח המחלקה הכספית שלה . תפקידה היה לעבד תוכנית מפורטת אודות סידורה של עבודת החינוך והתרבות בארץ ישראל . הוועדה צריכה היתה בין השאר להשיב באיזו צורה יש לרכז בידי הנהלה מרכזית את עבודת החינוך והתרבות ואת המוסדות לחינוך בארץ - כיצד יאורגנו מוסדות החינוך ודרכי הפיקוח עליהם כשבתי החינוך של ההסתדרות הכללית היוו חלק מן השאלה הכוללת . לוועדה יוחסה חשיבות היסטורית כקרואה להניח יסודות מוצקים לחינוך העברי בארץ ישראל לאחר שנים של חוסר ארגון ואי שיטתיות , ולהבטיח את התפתחותו הנורמלית . לאמונה זו ניתן ביטוי בפי דוברי ההנהלה הציונית ונציגי תנועת העבודה . הבעלות על החינוך הלאומי בארץ ומבנהו הועמדו מלכתחילה כשתי שאלות נפרדות , אולם עד מהרה הוברר כי קיים קשר של הגיון בין העמדות כפי שביטאום דוברי החוגים בשתי השאלות גם יחד . לו...
אל הספר