חלק ו : "חינוך אחיד" ו"אחדות החינוך" - בין תנועת העבודה לישוב העברי ' אין שום בטחון שכעבור זמן ידוע לא תידרש הנהלת ספרים משולשת או מרובעת אם למשל ידרשו הפועלים למפלגותיהם גם הם בתי ספר מיוחדים לפי רוחם וטעמם . ' נ . טורוב 'המפלגות והחינוך בארץ-ישראל' חדשות הארץ , כז סיון תרע"ט טיעונים שונים מאלו אשר שימשו אותם בוויכוח הפנימי בתוך התנועה . לא מדובר היה כאן בתכסיסים מחוכמים ובאסטרטגיה כוללת בלבד , אלא בעניינים עקרוניים , לאומיים ופדגוגיים . בשני שלבים עיקריים התנהל הדיון הציבורי על אחדותו ואחידותו של החינוך העברי בארץ ישראל . האחד בשנת , 1926 לאחר שהקונגרס הציוני ה י"ד החליט על הקמתה של ועדה לבחון את הנושא על היבטיו השונים ולהציע הצעות בדבר הבעלות על החינוך העברי בארץ ומבנהו . השלב השני החל עם העברת רשת החינוך לוועד הלאומי , כשזרם העובדים נשאר מחוץ למסגרת האדמיניסטרטיבית החדשה , ושיאו - בחתימת זכרון הדברים בין הנהלת הוועד הלאומי לוועד הפועל של ההסתדרות ב 1935 בדבר ביטול האוטונומיה האדמיניסטרטיבית של זרם העובדים תוך הכרה בזכות המשולשת של בתי החינוך לילדי העובדים לחגוג את האחד במאי , להני...
אל הספר