חומות וביצורים תחושת הכטחון ששררה באימפריה במאה השנייה לספירה , עידן השיא של n , Romana pax הביאה לכך שערים רבות לא הוקפו חומה , אלא נתקיימו כערי פרזות . לא היתה זו תופעה מיוחדת לארץ ישראל , אלא תופעה אופיינית לעולם הרומי בכלל . על פי רוב היו גרעיני הערים הקדומים מוקפים בחומה בעוד שהפרברים והשכונות החדשות שבהיקף העיר נותרו פרוזים . דומה שזה טעמו של המושג 'חומת מגדל שרשוך , הנזכר בברייתא של תחומי ארץ ישראל ( ראה לעיל , כרך ראשון עמ' . ( 384 חומה זו הקיפה אה הגרעין ההלניסטי ( או ההורדוסי , (? של קיסריה , מפנים לפרברי העיר . במרוצת המאה השלישית הורע מצב הבטחון של הערים מחמת המלחמות הבלתי פוסקות על השלטון בממלכה וערים פרוזות רבות הוקפו בחומות . הדוגמא המפורסמת ביותר של עיר פרוזה שהוקפה בחומות חדשות היא רומא , שהקיסר אורליאנוס ביצר אותה בשנות השבעים של המאה השלישית . ההמחשה הנאה ביותר של תהליך זה בארץ ישראל הן תולדות חומת ירושלים . " כאשר הוקמה איליה קאפיטולינה בידי אדריאנוס , היא הוקמה כעיר פרזות . שערי הכניסה לעיר היו שערים מונומנטאליים בפתחי הרחובות , ללא חומות המקשרות ביניהם . בטחונה ...
אל הספר