שרידים יהודיים מלאחר החורבן ועד מרד בר־כובבא

שרידים יהודיים מלאחר החורבן ועד מרד בר כובבא שישים וחמש השנים שבין חורבן הבית השני לבין דיכוי מרד בר כוכבא , ניתנות אך בקושי לאיכחון ארכאולוגי . גם את תקופת המרד אין לזהות בדרך כלל , אלא על פי מימצא של מטבעות המרד ( ראה להלן . ( מבחינת טיבם מאופיינים השרידים על ידי המשכיות מימי הבית השני , הן בארכיטקטורה הן בכלי היום יום . לפיכך אין כמעט סיכוי לאתר שכבות יישוב מתקופה זו באזורים יהודיים שלא נפגעו , או נפגעו אך מעט במרד , כגון הגליל , וזאת משום שבאזורים אלה נתקיימה רציפות יישובית מאז קימומם אחרי המרד הראשון , למשך שנים רבות , לעתים עד התקופה הביזאנטית . קל וחומר שאין ייחוד לתקופה זו במימצאים שנתגלו בערים הנוכריות או הערים המעורבות . רק ביהודה , איזור שנפגע הן בימי המרד הגדול הן בימי מרד בר כוכבא , אפשר היה לאבחן מימצאים המשתייכים לתקופה שבין שתי המרידות . ואכן מימצאים אלה דומים כמעט ללא הבדל , למימצאים מסוף ימי בית שני . השרידים המובהקים ביותר מתקופה זו הם נרות חרס מעוטרים , העשויים בדפוס ובתבנית , מימין : נר עם עיטור מסוגנן של עלים ופרחים . במרכז ו נר עם עיטור של עץ תמר ומכבדות תמרים . ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי