הודיה כ ז שתי רשויות מהודיה זו נשתמר החלק האמצעי בלבה ואין אנו יודעים כמה חסר מתחילתה ומסופה . כנגד זה נשתמר האמצע יפה , והליקויים בו מעטים ואינם מפריעים ביותר בקריאה השוטפת . ההודיה בשלמותה עסקה , כפי הנראה , בשבחה של הכת ובחובותיו של המצטרף אליה . בעניינים אלה דנות מכל מקום השורות הראשונות והאחרונות של הקטע שנשתמר . המלים הראשונות הניתנות לקריאה הן על אהבתם של אנשי הכת את האל ( שורה . ( 9 אחריכן מדבר בעל ההודיות על סגולותיו האישיות שלו , הקשורות בקיום מצוות הכת ( שורות . ( 12—10 בסופו של הקטע ( שורות ( 24—23 הוא מכריז על רצונו להצטרף לכת ומדבר בשבחה של הכת ובברכה שניתנה לה . בניגוד לכך הוא מזכיר את הרשעים , שנידונו לפורענות ללא חמלה , שהרי עתיד האל להשמיד את כל הרשעה שבעולם ( שורות . ( 25—24 בעניין זה נפסק הקטע ואין לדעת כיצד המשיכה ההודיה ברעיונותיה . הדברים האמורים לעיל משמשים מעין מסגרת לפסקה המרכזית , שהיא כפי הנראה גופה ועיקרה של ההודיה השלמה . זהו הדיון השיטתי הברור והשלם ביותר בתורת הגזרה הקדומה , שנשתמר במגילת ההודיות , או , ביתר דיוק : דיון באחת ממסקנותיה הראשיות של תורה זו...
אל הספר