הודיה כ ב על תהילתו התמידית בדף 12 רשום גופו של פרק אחה החסר פתיחה וסיום . במצב זה נפגשנו כבר בדפים , 9 ! 6 ; 1 אבל בדפים אלה אין קושי מיוחד בהגדרת הפרקים , כיוון שנדון בהם עניין מרכזי אחד . בדף 12 אי אפשר להצביע על עניין מרכזי כזה , שישמש הוכחה ברורה לאחידותו של הפרק הרשום בו —אף כי אפשר לשער את מהלך המחשבה הכללי של פרק זה . מתוך שיקולים שליליים אנו באים לידי מסקנה , שלפנינו פרק בפני עצמו , ואלו השיקולים : ( א ) אין בדף סימנים להתחלתן או לסופן של הודיות ! ( ב ) הכתוב ארוך מדי משיהיה אפשר לראות בו את המשכו של הפרק הקודם . למזלנו נכתב העניין המאלף שבפרק בחלקו העליון של הדף , שנשתמר יפה . עניין זה הוא תהילה מיוחדת במינה , הבאה כאילו לקיים בהרחבה את סיסמתו של ספר תהלים : 'אברכה את - בכל עת , תמיד תהלתו בפי' ( לד , ב ) — אף שלא נזכר הפסוק בה במפורש . עיקרון זה של תהילה תמידית נזכר גם בהודיות אחרות ( למשל ( 6—5 , 11 אבל דווקה כאן הוא מבוצע בדרך רחבה ומוחשית ביותר . בעל ההודיה מפרט במפורש את זמני תהילתו התמידית —הוא מונה את שעות היממה כסדרן ומכריז שבכולן ישמיע את שבח בוראו . התהילה הופכת לתי...
אל הספר