הודיה טז משל העצים פרק זה הוא עיבוד שירי של משל , שרווח כפי הנראה בספרותה של הכת . למשל משמעויות אחדות , והוא מתרחב על ידי תמונות וסמלים שונים עד שהוא נעשה מעין סבך של רמזים וסמלים , הנראה בקריאה ראשונה מחוסר משמעות . אף על פי כן אפשר להגיע אל עיקר כוונתם של הדברים , ומשהובן העיקר מתפרשים גם שאר העניינים יפה . שתי פנים חשובות מראה בעל ההודיות במשלו : צד כללי וצד פרטי . הצד הכללי מתאר את מהותו של היחד ונדון בחלקה הראשון של ההודיה / חלקה השני מוקדש לצד הפרטי , העוסק בבעיותיו של בעל המגילה . סופר המגילה הפריד בין שני החלקים על ידי רווח כחצי שורה ביניהם ( שורה . ( 15 וזד . סיפור המשל , כשהוא מופשט ממליצותיו וסיבוכיו : האל נטע גן רווה ונחמד , 7 ובגן זה שני מיני עצים '— עצי חיים ו'עצי מים / עצי החיים הם שתילים רכים , אבל לעת עתה מסתירים אותם עצי המים הרמים והנישאים . לעתיד לבוא ייבלו עצי המים , ועצי החיים יגדלו ויפרחו וייתנו את צלם לתבל כולה , שכן רק עצי החיים נהנ ם מהשקאתו הבטוחה של מעיין לא אכזב הנמצא בגן . משעלה בידנו לעמוד על פשוטו של המשל , אין עוד ספק בפתרונו : השתילים הרכים והמוסתרים...
אל הספר