הודיה יג ביטחונו בחסדי האל הודיה זו היא מעין סקירה כוללת של תורתו של בעל המגילה בעניינים שבין אדם למקום . בעל ההודיה מונה כאן את החסדים הרבים שעשה אתו האל ושוזר את כולם למחרוזת אחת . לפיכך תמצא כאן בניסוח קצר וממצה את רובם של הנושאים החוזרים ונדונים בהודיות שונות . והכול הוכנס למסגרת אחת , והיא אמונתו של בעל ההודיות , שהאל מיטיב עמו , מצליח את דרכו ושומר אותו מכל אויביו . ההודיה בכללה חדורה הרגשה של שלווה נפשית . אפילו הזכרת השונאים — שגוררת אחריה לעתים תלונות מרירות — אינה מערערת את שלוותה . העיקר שבהודיה — היינו : הביטחון המוחלט בעזרת האל —אמור בנוסחת הפתיחה : 'כי סמכתני בעוזכה . ' להלן מסתבר , שביטחון זה כרוך בהכרת חולשתו העצמית של בעל ההודיות . הפסקה הראשונה ( שורות ( 12—7 ממשיכה בעניין הביטחון . המחבר רואה את עצמו משול למבצר הבנוי על סלע , והוא מרחיב קצת את הדיבור בדימוי זה , המופיע בדף השישי . מתוך ביטחונו הוא שמח בתורת אלהיו ( שורה ( 10 ומקווה שהאל יגן עליו מפני שונאיו ( שורות . ( 12—11 אכן —כך מוסיפה הערה צדדית רבת משמעות — בחסד שהאל עושה עם בחירו הוא מראה את ההבדל שבין הצדיק ל...
אל הספר