א . המלה 1 בקביעת כוונתו של כתוב זה נדרשים הפרשנים — הראשונים והאחרונים כאחד — לברר בצלעו השנייה ; ( א ) שאלה סימאנטית — מהי הוראתו של הפועל ' לשחק' בפסוקנו ? מהי משמעותו של השם 'לויתן' במזמורנו ? ( ב ) שאלה תחבירית — מיהו הנושא של 'לשחק' ואל מה מוסב כינוי הקניין במלה 'בו' ? ( ג ) להבהיר את השאלה הספרותית : מהו הקשר הרעיוני בין שתי צלעות הכתוב ? תרגום השבעים זיהה את הנושא של 'לשחק' עם הנושא של 'יצרת , ' והמלה 'בו' רומזת ל'לויתך . ה' הוא אפוא המשחק בלוויתן , והוראת הפועל 'שחק' השתעשע — כהוראתו וצירופו בפסוק ( איוב מ , כט : ( 'הל ! שחק בו כצפור . ' 2 כך נתפס המשפט גם על ידי רב , ' בוודאי גם בהשפעת הכתוב הנזכר בס' איוב . 3 דברי רב נדמים כאילו ראה ב'לויתך יצור מית 1 לוגי אגדי . אך נראה שרגישות דתית מנעה את פרשנינו מלכת בדרך בה החל רב בפירוש הכתוב . התרגום הארמי , שהמשיך במסורת פרשנית זו — ה' הנושא של 'לשחק , ' והלוויתן בעל משמעות מיתולוגית — ייחס לפועל 'לשחק' הוראה קאוםאטיבית , 4 כלומר הלוויתן נוצר שאחרים — הצדיקים לעתיד לבוא — ישחקו בו . אבל
אל הספר