יא . ויגע בצנור ( שמואל בה , ח ) בשני מקומות באה במקרא המלה צנור , הראשון בדברי המזמור מב- ח : 'תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריו וגליו עלי עברו , ' והשני בדברי דויד על יבוס הנצורה , בשמואל ב ה , ח : 'ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצנור . ' והנה במזמור , שהמדובר בו על תהומות , תהומות מים , הבינו גם התרגומים הקדומים וגם פרשני ימי הביניים את המלה במשמעות צינורי מים ? , השבעים ו xaTuyyuxTdiv מפלי מים , סומכוס : xp owuiv תעלות , התרגום הארמי : זלחי מרזביו , רש"י : צנורים מקלחים , ריב"ג : מזחילה , רד"ק ( ס' השרשים : ( מרזב , וכדומה . והרי מציאות המלה צנור במשמעות זו היא נראית כמוכחת לא רק על ידי לשון התנאים ' המניח כלים תחת הצינור וכוי פוסלין את המקוה ( מקוואות ד , א , ( צינור המקלח ( מים ) לרשות הרבים' ( תוספתא ערובין ט , כו , ( וכדומה , אלא כנראה גם ע"י ה'צנתרות' שבמנורה , הנזכרים בזכריה ד , יב : 'שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב . ' אך בסיפור על יבום הלכו מתרגמים ומפרשים בדרכים שונות j כמה מהם נקטו גם כאן בפירוש : ויגע בצינור המים , במרזב המים , וכדומה ( כגון ריב"ג , רד"...
אל הספר