ד . גנבתי יום וגנבתי לילה ( בראשית לא , לט ) בבראשית לא , לח וכר מזכיר יעקב אבינו ללבן חותנו , שרדף אחריו והאשים אותו בגנבת אלוהיו , את התנהגותו כלפיו בכל שנות עבודתו אצלו ו ( לח ) זה עשרים שנה אנכי עמך רחליר ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי . ( לט ) טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה . ( מ ) הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני . ( מא ) זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים . יעקב שירת את לבן באמונה ובעבודה קשה במשך כל הזמן הארוך הזה . אם אבדה אחת מצאן לבן , נזקפה זאת על חשבון יעקב הרועה , ואפילו את אילי הצאן' שלפי החשבונות של נוקדי אשור ובבל ( עי' בספרי על חשבונות אלו עמי , 7 ובכרך א , עמי , 415 על יחס הרועה , הנוקד , אל בעליו ) היו מהווים את שכר הרועה , לא אכל יעקב . ומובן גם עיקר תוכנו של פס' לט : טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה , וזאת כנראה כסיכום למניית הנזקים , שנטל יעקב על עצמו . אבל בנוסח שלפנינו מצורפות כאן , כאילו לתיקון שכחה , עוד המלים : גנבתי יום י ; נ ? תי לילה , שאנו ר...
אל הספר