שמואל אחיטוב פניך יעקב — עיון בכמה דימויים ציוריים הקשורים בפנים הפנים הם החלק רב המבע באדם . אדם ניכר בפניו . תווי הפנים הם המייחדים אותו משאר ההמון בחברה האנושית . הפנים מביעות בהעוויותיהן ובמבט העיניים הקבועות בהן את הלך רוחו ורגשותיו של האדם , אם הוא כועס , עצוב או שמח , נינוח , מוטרד או נבוך . לא ייפלא , אפוא , שהפנים תופסות מקום נכבד באוצר הדימויים של המקרא , אם בזיקה לאדם , או בזיקה לאל כשמייחסים לו תכונות אנוש . שפע של ביטויים הקשורים בפנים הופיעו בכתובים . ביטויים אלו מקיפים תחומים רבים ומשקפים מצבים שונים , מהם ממשיים ומהם ציוריים . גם הדימויים הציוריים יסודם בהבעות ממשיות של הפנים . ניתוחם עשוי להעלות תמונה מעניינת של התפתחויות לשוניות וגם של תפיסות דתיות . איני מתכוון לדון כאן בכל הביטויים והדימויים הקשורים בפנים . גם לא בצירוף פני ה' שבו אני מקווה לדון במקום אחר . אף לא אדון בביטויים אדברביאליים המורכבים עם ' פנים , ' כגון לפני , מפני , וכיוצא בהם . נש"א פנים מי שרוחו טובה עליו , שמצב רוחו מרומם , פניו מורמות והוא מביט נכחו . תמונה זו משתקפת במקרא בביטויים המכילים את השורש...
אל הספר