פרק כ' ידיעת האל. ידיעתו שונה לחלוטין מידיעתנו. ריבוי מושאי הידיעה אינו גורם לריבוי בידיעתו של האל. האל יודע גם את ההעדר. שום נמצא אינו נסתר ממנו. הוא יודע את המינים ובאמצעותם את הפרטים. ידיעתו היא עצמותו. ידיעת האל את הדברים מראש אינה הופכת אותם הכרחים. משמעות ידיעה, כוונה והשגחה כשהן מיוחסות לאל שונה ממשמעויותיהם של ביטויים אלה כשהם מיוחסים אלינו

ושאין לשעות אל עזות - הפנים שאותה חשיבתנו 20 הלקויה מחייבת . הוא אמר : המלמד אדם דעת . ה' ידע מחשבות אדם כי המה הבל ( שם , שם , 10 - 1 1 ) . כל מטרתי בפרק זה להבהיר שזה עיון קדום מאוד . כוונתי למה שעלה בדעת הבורים שאין האלוה משיג , מפני שמצביהם - האפשריים בטבעם - של בני - האדם כפרטים אינם מסודרים . הוא אמר : ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה'( מלכים ב', י"ז , 9 ) . ויש במדרש : מה אמרו ? אמרו רעמוד הזה אינו רואה ואינו שומע ואינו מדבר1 . בזאת הם מתכוונים לדמיונם שהאל אינו משיג את המצבים האלה , ואין מגיע ממנו צו ולא איסור אל הנביאים . והטעמ 22 והראיה לכל זה , בעיניהם , שמצביהם של בני - האדם כפרטים אינם מתנהלים בהתאם למה שסובר כל פרט מאתנו שכך ראוי שיהיה . כאשר ראו שאין הדברים כפי שהם רוצים , אמרו : אין ה' ראה אתנו ( יחזקאל ח', 12 ) . צפניה אמר על הללו : האמרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע ( צפניה א', 12 ) . מה שראוי להיאמר על ידיעתו יתעלה את הדברים כולם - עתיד אני להודיעך את דעתי על זאת לאחר שאביא לידיעתך את הדברים המוסכמים שבעל שכל אינו יכול לחלוק על דבר מהם . פרק כ ' דבר מוסכם הוא שלא ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין