ג . העבודות החקלאיות וכליהן מקובלת הדעה כי החקלאות הערבית המסורתית בארץ היא ממשיכתה של החקלאות העברית העתיקה . ברם מסתבר שרבים יותר הם הצדדים המפרידים בין שתי תרבויות חקלאיות אלה . בעוד שהחקלאות הערבית המסורתית , במיוחד בגידולי שדה היא נחשלת ואקסטנסיווית , הרי החקלאות בארץ ישראל , בעיקר בתקופת המשנה והתלמוד , היתה אינטנסיווית ביותר ופתוחה לחידושים אגרוטכניים . מכאן , גם היבולים הגבוהים שהושגו בגידולי שדה , וכמותם יש רק * 106 יחזקאל כז , ו . 107 ירוש , ' בבא קמא פ"ג ה"ט , ה ע"א , שם מדובר באדם _שוווייב לכסות את בורו ש'נותנין לו שהות לקחת ארזים מן הלבנון . 108 שמואל ב _יח , ח . 109 יהושע יז . טו ; ונפרש 'כי אץ לך הר אפרים' — אם אמנם הר אפרים שבשומרון צר לך — יעלה לך היערה ובראת לך שם' — בארץ הגלעד והגולן . 110 לדיון בשאלת תפוצתו של היער בעבר ראה מאמרי בטבע וארץ . כרך ח , עמ' . 72-71
אל הספר