קטניות בספרות חז"ל חופף מונח זה את גידולי השדה המשתייכים למשפחת הפרפרניים . הפוסקים הרחיבו מושג זה וכללו בקטניות גרגירים נאכלים , שאינם מפרי העץ ולא מחמשת מיני הדגן . בספרות חז"ל נזכרו כעשרים מיני קטניות , שרובן שימשו למאכל אדם ואחדות נזרעו למאכל בהמה . בין הקטניות החשובות : אפונים — בשם זה מכנים בימינו את הצמח אפונת הגינה . ( Pisum ) ברם , אין ספק שאפונים בספרות חז"ל זהים לצמח החימצה ( Cicer arietinum ) הידוע בימינו בשם 'חומוס . ' האפונים היו מאכל חשוב , וגידלו אותם בזנים אחדים . אכלו את הזרעים מבושלים או קלויים , ויש שהשיגו מגידול זה יבולי שיא . _כרשינה — הקטנית Vicia ervilia היה גידול המספוא החשוב ביותר . כשנות רעב שימשו גם למאכל אדם , - והכינו ממנו מאכל מתובל בתוספת דבש בשם 'טחיניך " . מגבעולי הצמח הכינו 'בורית כרשינה " . ' עדשים — גידול קדום בארץ שזרעיו , מלפני שלושת אלפים שנה ויותר , נתגלה בחפירות במקומות שונים בארץ . היתה זו הקטנית החשובה ביותר , ומחיר העדשים היה כמחיר החיטים . היו איסטניסים שאוכל זה לא בא אל פיהם , אבל מהן הכינו גם מאכל מעדן בשם 'אשישים . ' הפול 57 היה גידול חו...
אל הספר