פרק ט"ו אריסטו בעצמו לא אמר שיש כידו הוכחה מופתית )דמונסטרציה ( לקדמות העולם

עוד ראיה הביאו ממה שהיה מפורסם 30 בימים קדומים אצל האומות כולן , מה שמחייב שהדבר הוא טבעי , לא נקבעי3 . לכן היתה הסכמה כללית לגביו . אומר אריסטו : כל האנשים אומרים במפורש שהשמים קיימים תמיד , קבועים ועומדים . וכיוון שחשו שאינם מתהווים ולא כלים , עשאום משכן לאל יתעלה ולישויות הרוחניות ,32 כלומר למלאכים , וייחסו אותם לו כדי להורות שהם נצחיים .33 הוא הביא בעניין זה עוד דברים ממין זה כסיוע מצד הדברים המפורסמים 30 לדעה שבעיניו העיון אימת אותה . פרק ט"ו כירנתי בפרק הזה להבהיר שאין לאריסטו , לפי דעתו - הוא , הוכחה מופתית לקדמות העולם . אין הוא טועה בזה . הוא עצמו יודע שאין לו הוכחה מופתית לזאת , ושהטיעונים והראיות שהוא מביא הם ראיות למראית - עין שהנפש נוטה אליהן יותר , ויש לגביהן פחות ספקות , כפי שטוען אלכסנדרי . ואין לחשוב2 שאריסטו מאמין שאמירות אלה הן הוכחה מופתית , שהרי אריסטו הוא אשר לימד את האנשים את דרכי ההוכחה המופתית , חוקיה ותנאיה3 . מה שעורר אותי להגיד דברים אלה הוא שאחרוני ההולכים בעקבות אריסטו טוענים שאריסטו הוכיח הוכחה מופתית את קדמות העולם ; ורוב האנשים המתיימרים שהם עוסקים בפיל...  אל הספר