פרק ס"א כל שמות ה' הנמצאים בתנ"ך נגזרים מפעולות ה' , למעט שם הוי"ה

החיל עליהן שם דבר מן הנמצאים , אם שם אחד ואם שם מורכבה . וכן העניין גם כאן כי האל , ירום שבחו , הוא נמצא ; הוכח בהוכחה מופתית שמציאותו מחויבת ,23 ומה שמתחייב מחיוב המציאות הוא הפשטות הטהורה כפי שאוכיח בהוכחה מופתית .24 אך שהעצמות הזאת הפשוטה , מחויבת המציאות , כאמור , היא עצמות בעלת תארים ועניינים אחרים הדבקים בה - הרי זה דבר בלתי - מצוי בשום אופן כפי שהוכח בהוכחה מופתית .25 לכן אם נאמר שעצמות זאת המכונה אלוה , למשל , היא עצמות שיש בה עניינים מרובים , אשר בהם היא מתוארת , הרי שאנו נחיל מונח זה על העדר מוחלטת . התבונן אפוא כיצד יש סכנה בייחוס תארים חיוביים לו . לכן מה שראוי להאמין באשר לתארים המופיעים בספרי ההתגלות או בספרי הנביאים - הוא , שהם כולם לשם הדרכה אל שלמותו יתעלה ולא יותר , או תוארי פעולות הנובעות ממנו , כפי שהבהרנו .27 פרק ס"א כל שמותיו יתעלה המצויים בכתבי - הקודש - כולם גזורים ממעשים . זה דבר ידוע . זולת שם אחד והוא יוד דא ואו דא כי הוא שם פרטי לו יתעלהי . לכן הוא נקרא : שם מפורש . פירוש הדבר שהוא מורה על עצמותו יתעלה הוראה ברורה אשר אין בה שיתוף2 . שאר מיטב להעדיף את תרגומ...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין