החפירות השרידים הרבים של בניאס מתוארים בכתבי נוסעים ותיירים רבים החל מהמאה ה - .19 אולם החפירות הארכיאולוגיות החלו רק אחרי מלחמת ששת הימים . סקר שערך יעקב עולמי בשנת 1968 העלה שבניאס השתרעה על כל צפון רמת בניאס , כולל גבעת חמרה , והתפשטה עד מעבר לנחל סער . שטח העיר בשיאה היה יותר מ - 1,000 דונם . בתי קברות נמצאו מכל עברי העיר . בתקופה הערבית הצטמצם השטח לאזור המעיינות בלבד . במשך השנים נערכו חפירות בדיקה על ידי מאיר בן דב , אהוד נצר , ע'שקד ומשה הרטל . בשנים 1988 עד 1997 נערכו חפירות מקיפות על ידי צבי מעוז ווסיליוס צפיריס . שלושה חלקים של העיר נחפרו : אזור המקדשים מעל המעיין , אזור של בנייני ציבור על יד מגרש החנייה בכניסה לאתר ואזור של מבני ציבור ליד"הקשתות"בדרום העיר . כמו כן נחשף חלק מהחומה הצלבנית . בניאס היא עירו של פאן , ואזור הפולחן לאל פאן ולאלים אחרים היה מקום מרכזי בעיר . חפירות באזור המקדשים מתחת מצוק הסלע נערכו על ידי צבי מעוז בשנים 1988 - .1993 המקדש הקדום ביותר ששרידיו נמצאו נבנה בידי הורדוס והיה מוקדש לאוגוסטוס . וכך כותב יוסף בן מתתיהו : " ... [ והורדוס ] הקדיש לו שם מקד...
אל הספר