אתרים ארכיאולוגיים

ב - 1920 הוקמה קרית שמואל . כאן הוקמו בתי הארחה חדשים על מדרגה במדרון ההר , בגובה 100 מ'מעל לעיר העתיקה . העיר החדשה תוכננה ברווחה , ורמת הבנייה בה גבוהה . תרומה חשובה להתפתחותה תרמו חמי טבריה שמדרום לה . התיירים , הצליינים והמטיילים פקדו אותה גם בשל חוף הכנרת העשיר באתרים קדושים לנצרות , בשל אתרי נוף וחופש , בגלל השרידים העתיקים הרבים שבעיר , הקבר המיוחס לרבי מאיר בעל הנס והקבר המיוחס לרמב"ם . ב - 14.5.1934 נפגעה העיר התחתית משיטפון עז בעקבות שבר ענן , שגרם נזקים חמורים 35. איש נספו וכמאה בניינים נהרסו . טבריה היתה העיר המעורבת הראשונה בארץ ששוחררה במלחמת העצמאות ( 16 - 18 באפריל 1948 ) והקימה ממשל יהודי עצמאי . כל תושביה הערבים נמלטו . בשנות ה - 50 הגיעו לטבריה עולים חדשים רבים , ששוכנו באורח זמני במעברה , שהוקמה סמוך לדרך הראשית הנכנסת לעיר ממערב , ואחר כך בפרברי מגורים שנבנו במעלה ההר , בגובה של כ - 400 מ'מעל לעיר התחתית -"השיכונים". אחת הסיבות לבנייתם כאן היתה הרצון להקל על העולים לשאת את החום בקיץ . כיום טבריה היא המרכז המנהלי של נפת כנרת . מספר תושביה הוא כ - 37,700 נפש , כ - 80...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

ידיעות אחרונות

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור