קבוצה זו הוא למעשה ראשיתה של דגניה א'. היתה תחושה כללית של התרוממות רוח , כלשון החלוצים עצמם : " היתה זו החלטה גורלית לא רק בשבילנו . זאת היתה בשורה לכל פועלי המושבות . הפועל העברי נוטל גורלו בידיו !"בוועידת"הפועל הצעיר"בתרע"א נאמר , כי מתוך אווירת הנכאים ששררה בה " עלה קול אחר לגמרי מתוך מגמת הקומונה שלנו : התאושש הפועל העברי , דרך חדשה לפניך !"בראש הקבוצה עמדו יוסף בוסל ותנחום תנפילוב . בוסל הוא אשר הציע את השם דגניה , על שם חמישה מיני הדגן הגדלים בארץ . הפועלים גרו בין הבקתות של האריסים הערבים . הם בנו גם שני צריפים דלים לפרדות ולפרות . חלק מן החברים ישנו עם הפרדות כדי לשמור עליהן . נוצרו יחסי שכנות טובים עם תושבי הכפר הערבי הקטן וגם עם בעל הקרקע הבהאי ."עם זריחה אנו ניגשים לעבודה , ישראליק פותח תלם . אין הפרדות נוטות ימין ושמאל , ישר מהלכן , והיה לנו הדבר למשל ולסמל : התלם הישר בעבודה ובחיים", כך תיארו החלוצים את עבודתם . בשנת 1912 הוקמה נקודת הקבע של דגניה א'במוצא הירדן מהכנרת , והקבוצה עברה לנקודה זו . לאחר עזיבתם של אנשי דגניה התיישבו כאן ראשוני קיבוץ בית זרע . הם בנו ליד הבקתות...
אל הספר