עראבה עיירה ערבית גדולה בבקעת סכנין שבגליל התחתון המרכזי , בצלע רכס הרי יטבת ( נצ"מ 182.250 ) . שמה הערבי המלא של העיירה , עראבת אלבטוף ("ערבה של בקעת בית נטופה") , מעיד שחלק נכבד מאדמותיה נמצאות בבקעת בית נטופה . בעת המרד הגדול שכנה כאן העיירה היהודית ערב , שהיתה היישוב המרכזי בבקעה והעיר השלישית בגודלה בגליל . גרעינו הקדום של היישוב נמצא מדרום - מזרח , בסביבת הכנסייה הנוצרית , שם נתגלו שרידים ארכיאולוגיים מן התקופה הרומית ומן התקופה הביזנטית . ערב נזכרת בתלמוד כעיר מולדתו של רבי חנינא בן דוסא וכמקום שבו עשה רבן יוחנן בן זכאי 18 שנים"ולא באו לפניו אלא שני מעשים"( שאלות בענייני הלכה ; תלמוד ירושלמי , שבת טז , ה ) . בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נזכרת בשמה היווני גברה : הוא מספר שנסוג מגברה " אל כפר סיכני , הנמצא במרחק עשרים ריס [ כ - 4 ק"מ ] משם"; ואמנם זהו המרחק בין ערב וסכנין . בבית הקברות הקדום של בית שערים נמצאו שתי כתובות , האחת של נפטר מערב והשנייה של נפטר מגברה ; דבר זה מעיד שבתקופה הרומית היו השם העברי והשם היווני מקובלים . גבעות הטרשים של ערב הן " מדברה של ערב " הנזכר במקורות , כלו...
אל הספר