הגיאוגרף הערבי מחמד אלמקדסי מן המאה ה - 10 מזכיר גם הוא את כאבול , כמקום שגידלו בו קנה סכר"שאין בארץ טוב ממנו " . בסביבתו גידלו את צמח האינדיגו , שממנו ייצרו צבע לבגדים . בתקופה העות'מאנית המשיך הכפר כאבול להתקיים , כפי שמעידה תעודת מיסוי עות'מאנית שמוזכרים בה תושבי כאבול , ובהם 15 משפחות יהודיות . בין עולי רגל יהודים מן המאה ה - 16 ועד למאה ה - 20 רווחה דעה שכאבול היא מקום קבורתם של המשוררים יהודה הלוי , אברהם אבן עזרא ושלמה אבן גבירול . בתחומי היישוב נמצאו שרידים של בית כנסת מהתקופה הביזנטית , קברים ומערות קבורה חצובים בסלע , וכן מקומות קדושים למוסלמים - שיח'א - רומי ובנאת א - נבי . כדורי מרכז חינוכי חקלאי בגליל התחתון המזרחי , לרגלי הר תבור ( נצ"מ 188.234 ) . ראשיתו כבית ספר חקלאי שהוקם בשנת 1931 מכספי עיזבונו של הנדבן היהודי סר אליאס ( אליהו ) כדורי , תושב הונג קונג . בצוואתו של כדורי לא צוין במפורש שהכסף הנתרם מיועד לתושביה היהודים של הארץ , אלא לילדי פלשתינה , ולפיכך תבעה הממשלה הבריטית ששלטה אז בארץ את הכסף לעצמה . כפשרה היא הקימה שני בתי ספר חקלאיים - אחד לתושבים היהודים , בגלי...
אל הספר