התפתחות העיר העיר ירושלים נוסדה מעל למעין הגיחון , על שלוחה צרה ונמוכה המוקפת בשני גיאיות : הגיא ( עמק הטירופויון ) ונחל קדרון . אזור זה נקרא היום בלשון המחקר עיר דוד . מגבעה זו החלה העיר להתפשט בתקופת מלכי יהודה , במאה ה - 8 לפנה"ס , לעבר הגבעה המערבית ( היום , הרבע היהודי והרבע הארמני ) . בשיא התפתחותה , בסוף ימי הבית השני , היתה העיר ירושלים בנויה על הגבעה המזרחית ועל הגבעה המערבית גם יחד , בשטח שבין נחל קדרון לגיא בן הנום , וגבולה הצפוני הגיע עד לאזור מגרש הרוסים ורח'עמר אבן אלעא ( מלון סינט ג'ורג', משרד המשפטים והקונסוליה האמריקנית ) . למן חורבן הבית השני ועד למאה ה - 19 הצטמצם שטח העיר לאזור התחום באמצעות נחל קדרון , גיא בן הנום וקו החומה הצפוני הנוכחי של העיר העתיקה , ובתקופות מסוימות , אף לשטח מצומצם עוד יותר באותו אזור . בסוף שנות ה - 50 של המאה ה - 19 החלה העיר להתרחב ולהתפתח עקב פעולות בנייה של נוצרים ויהודים , תחילה באזור שמסביב לחומותיה של העיר העתיקה , ולאחר מכן בשכונות שהוקמו לאורך דרך ירושלים - יפו , בכיוון מערב . באותה תקופה החלה גם בנייה ביוזמתם של גרמנים באזור עמק רפ...
אל הספר