ג . הממלכה בשיא התפשטותה ממלכתו של דויד השתרעה _מלבוא חמת וגבול הלבנון בצפון עד גבול מצרים בדרום , מן המדבר במזרח ועד הים הגדול — הלוא הוא הים התיכון — במערב . בצפון כללה את דמשק , את איזור השריון ( אנטיליבנוס ) ואף את נתיבות הסחר החשובות לתדמור ולתפסח . במחצית הראשונה של המאה הי' לא היה לממלכה מתחרה רציני בקדמת אסיה . בצפון גבלה עם ממלכת חמת הניאו חיתית ועם צור וצידון הפיניקיות , שהשכילו לשמור על יחסים טובים עם דויד . בדרום אולי שמרו הפלשתים על עצמאות מסוימת , אך שטחם צומצם , כוחם נשבר , ודויד הטיל עליהם את מרותו . בין 'הגוים אשר כבש' נזכרים אדום ( במקום ארם , ( מואב , עמון , פלשתים , עמלק וכן ( ארם ) צובה ( שמ"ב ח ויא-יב . ( אין ספק , שכל הארצות האלו הכירו בשלטונו העליון של דויד , אף שהדבר נאמר במפורש רק על ראשית מלכותו של שלמה ( מל"א ה : א-ה . ( שליטת דויד עליהן היתה מעוגנת , כנראה , בבריתות ואסאליות , כפי שעולה מן הכתובים על המתנות ששלחו מלכי חמת ( שמ"ב ח : ט-י ; דה"א יח : ט-י ) וצור ( שמ"ב ה ; יא , ( מנישואי דויד עם בת מלך גשור ( שמ"ב ג : ג , ( מן השימוש בנמל יפו ( דה"ב ב : טז ) ...
אל הספר