בין סוף 1921 לסוף 1928 דומה היה שהערבים נוטים להסתגל לעובדה כי היהודים שבים למולדתם ובונים בה את ביתם הלאומי . רבבות יהודים זרמו באותן שנים ארצה , והיישוב היהודי גדל והתבסס . התבססות ציינה גם את השלטון הבריטי בארץ , שמדיניותו המוצהרת הייתה קידום המפעל הציוני . במשך שבע שנים אלו לא העסיקו כמעט בעיות ביטחון את היישוב , ברם לא הכל היו משוכנעים כי פס הצורך בכוננות ובהתכוננות לעתיד . ארגון ה"הגנה , " שנישא בימים ההם על כתפיהם של מעטים , תבע כל העת שלא להסתנוור מאווירת השאננות . בראשו עמד יוסף הכט , איש העלייה השנייה , ולצדו פעלו אנשים כדוגמת אליהו גולומב , דב הוז , שאול מאירוב וכמה " שבע השנים השקטות" מוותיקי "השומר , " שעסקו בהברחת נשק לארץ , בראשית ייצורה העצמי של תחמושת , בהתקנת מערכת "סליקים" ( מקומות מסתור לנשק ולתחמושת , ( באימונים צבאיים , ועוד . את הנשק העבירו מאירופה בדרכים עקלקלות ולא פעם מתוחכמות . כך , למשל , נשלחו רובים , אקדחים ותחמושת עבורם בתוך אבני ריחיים גדולות שנוצקו במיוחד , או בתוך דפנות כפולות של מקררי קרח . זמן לא רב לאחר הקמת ה"הגנה " הורגש צורך בעריכת קורס ראשון למפ...
אל הספר