קבלת חוקת הקהילות - " כנסת ישראל" דחיית האישור של חוקת הקהילות על ירי השלטונות גרמה לעיכוב בפעולתה הסדירה של אספת הנבחרים , ופגעה ביוקרה של הארגון היציג של רוב יהודי ארץ ישראל . ההצעה המקורית שהתקבלה על ידי המושב השני של אספת הנבחרים הראשונה התבססה על אוטונומיה לאומית רחבה וחילונית המכוונת להקיף את חיי היישוב לכל שטחיהם , והכוללת הטלת מסי חובה והשתייכות חובה . בניגוד לכך גרסו השלטונות הבריטיים ארגון שמטרתו סידור ענייניהם הדתיים של התושבים היהודים , בתוספת פעולות סעד וצדקה . בין שתי הגישות הייתה פעורה תהום עמוקה , ונדרשה הסברה ממושכת ומתמדת בתזכירים ובשיחות עם ראשי השלטון בלונדון , כדי לקרבם להבנת הצורך בארגון היישוב על יסודות לאומיים חוקיים . ראשי הוועד הלאומי , שנלאו מהדחיות הבלתי פוסקות והכירו בסכנה הצפויה מהמצב הקיים , העדיפו להסכים גם לחוקה הלקויה , מרובת הפרצות , לפי הצעת הממשלה . הם גם לא יכלו להתעלם מההבטחות שניתנו לאגודת ישראל , ובראשן רשות לכל יהודי בארץ שלא להיכלל בכנסת ישראל , אם אינו מעוניין בכך . על אף זאת הסכימו ראשי הוועד להבטיח בחוקה לכל מיעוט את סיפוק צרכיו הדתיים והתר...
אל הספר