משבר העלייה הרביעית כשם שהגיאות החלה פתאום , כך גם פרץ המשבר , כמעט בלי סימנים מוקדמים . אמנם בסוף 1925 התגלו כמה תופעות מדאיגות , כמו האטת הבנייה , שינוי בהרכב העולים ואבטלה חלקית , אך תחילה לא נחשבו אלו כמבשרות הרעה יסודית במצב . בינואר 1926 כבר היה ברור לכל כי אכן מתחולל משבר , אם כי טרם הובנה מידת חומרתו . במליאת אספת הנבחרים באותו חודש , ניתח חיים ארלוזורוב ( שהיה מומחה ובקי במדעי החברה יותר מחבריו להנהגת תנועת העבודה ) את המשבר , כדלקמן : נקודת המוצא היא אופיו הכלכלי של היישוב העירוני בעת העלייה הרביעית , ובמיוחד חלקו המכריע של משק הבנייה בכלכלתו . בשל הציפיות המוגזמות לרווחים גבוהים משכר הדירה העולה נוכח הביקוש שגדל פתאום , היו משקיעים רבים , שחסרו את ההון העצמי הדרוש , מוכנים להסתכן בקבלת הלוואות גדולות , חלקן בריבית של 20 % ויותר , לשם בניית בתים . הם חייבים סכומים גדולים לספקי חומרי בניין ולבעלי מלאכה , בה בשעה שרוכשי הדירות הסתבכו בחובות פרטיים . העולים השקיעו את רוב הונם בבתים ובמגרשים ולא יכלו להיעזר לא בבנקים למשכנתאות , שאמצעיהם היו דלים , ולא בהלוואות ממשלתיות , או ציבו...
אל הספר