תשעה באב בארי צימרמן שאלת היחס אל יום זה בימי התחדשותו של המפעל הלאומי עוררה לא מעט מחלוקות ומבוכות , והדבר בלט בייחוד בהתיישבות העובדת בראשית דרכה , כפי שמתאר מוטי זעירא בספרו קרועים אנו . ההזדהות עם הפן הלאומי של אבל החורבן לא היתה יכולה לקבל ביטוי במנהגים המסורתיים של צום וקינות , ולחיפוש אחרי סמלים אחרים לא תמיד היה הלב פנוי . במושב נהלל , למשל , ובעקבותיו גם במושבים נוספים , החליטו בשנות ה20– לקיים בתשעה באב שבתון ( שאינו מחויב על פי ההלכה , ( ולהקדישו לחשבון נפש חינוכי . כיו ; ן זה לא זכה להאריך ימים . במהלך השנים חזרו ונשמעו קולות שגרסו כי עם התחדשות המפעל הציוני בארץ ובייחוד לאחר הקמתה של מדינת ישראל – "הבית השלישי" – בטל הצורך ביום אבל על חורבן בית המקדש . לעומת זאת , נשמעו קולות אחרים שתבעו לא רק לשמר יום זה , אלא אף להעצים את משקלו בלוח השנה העברי , בין השאר על ידי קביעתו ליום הזיכרון , כפי שהציע , למשל , מנחם בגין ימים ספורים לאחר בחירתו לראשות הממשלה . ( 1977 )
אל הספר