גישות איסלאמיות בנות ימינו ליהדות , יהודים וישראל ראובן פז שלושה גורמים מרכזיים הביאו במהלך המאה ה20– לשינוי חד בגישות האיסלאמיות כלפי היהדות , היהודים וישראל . הגורם הראשון הוא גיבוש עצמאותן של מדינות לאום ערביות ומוסלמיות , אשר היה כרוך באימוץ אידיאולוגיות ונורמות תרבותיות מערביות ובמתח קבוע בין לאומיות וחילון לבין מסורת וערכים דתיים . הגורם השני הוא התרחקות האידיאל האיסלאמי של חידוש הח'ליפות או המדינה האיסלאמית האחת , העדר מועמד לתואר הח'ליפה , ויצירת מציאות חדשה , שבה הפרשנות והפסיקה ההלכתית האיסלאמית ניתנת בידי מספר גדול של גורמים בעלי תפיסות וגישות שונות . הגורם השלישי הוא הופעתה של הציונות כתנועה מדינית , ההתיישבות היהודית בארץ–ישראל והקמת מדינת ישראל . כישלונן של רוב מדינות הלאום הערביות והמוסלמיות בהתגברות על מתחים שבטיים , דתיים או אתניים גרם בעיות זהות שפתרונן נראה בעיני רבים רק במסגרת האיסלאם ומתוך הישענות על תפיסת ישראל , היהודים והיהדות כאויב . ריבוי מרכזי הכוח באיסלאם , תחושת החולשה מול המודרניזציה ולעתים אף מול ממשלים חילוניים עוינים , גרמו גם לפוסקים
אל הספר