בערים הגדולות . כאשר מוקם קניון נותרות מעט חנויות מקומיות המשרתות את האוכלוסיה הממוצעת , שאינה יכולה להרשות לעצמה לקנות בקניון ואז חנויות אלה גם הולכות ונסגרות עם הזמן . למעשה יש בהקמתו של קניון משום פגיעה במערך העסקים הבסיסי החיוני של שכונת המגורים העירונית . המסחר שבצמתי כבישים מביא לתופעה של התפתחות אורבאנית אורכית המחפשת גישה אל השוק העירוני , אך פועלת מחוץ לגלעין העיר עצמו משום הצורך המתמיד בשטח גדול לפעילות כלכלית . המיקום של הקניונים נע אחר ההתפתחות הפרוורית , ובכל שלב הוא הולך ומתרחק מן העיר . ככל שהקניונים מתרחקים מן המרכז העירוני המקורי , כן הולך וגדל שטחם במספר היחידות התפקודיות ובמספר העוגנים המסחריים שהם מקימים . אם בשנות ה 50 הם היו פתוחים , לא ממוזגים ובנויים סביב עוגן מסחרי אחד , וחלקם פעל עדיין בתוך העיר , הרי משנות ה 60 ואילך הם מקורים , ממוזגים , בנויים סביב ארבעה עוגנים ויותר ודרישותיהם לנגישות מוטורית הולכת וגדלה . ניתן לומר , שמדינת ישראל עם שטחה הקטן וצפיפות אוכלוסייתה הגדלה בקצב מהיר , אינה רשאית לאמץ מערך של מרכזי מסחר וקניונים בצירים אורכיים ובצמתי כבישים אר...
אל הספר