פרק שלישי : החברה האזרחית בישראל - שורשים ומקורות של דבר , ההסתדרות , שפעלה בתקופת היישוב כמעין חברה אזרחית , היתה מובלעת עצמאית שביקשה לעצב את דמות החברה כולה . עם הקמת מדינת ישראל הפך מזכיר ההסתדרות לראש ממשלת ישראל , ואנשי מפתח בהסתדרות איישו משרות בכירות בממשל החדש . בתקופת היישוב היתה מדינה בתוך מדינה זו השחקן הבולט ביותר , אם כי לא היחיד , בחברה האזרחית . בצדה פעלו ארגוני מעסיקים , והגדולים שבהם היו התאחדות התעשיינים , התאחדות האיכרים , מרכז הקבלנים ולשכת המסחר . מטרותיהם של הארגונים האלה היו צרות יותר ממטרותיהם של הארגונים הפרופסיונליים של בעלי המקצועות האקדמיים - המורים , הרופאים , המהנדסים והאדריכלים - שהגדירו את מטרותיהם במונחים של שירות לאומי . כעמיתיהם במדינות אחרות , הם קידמו את האינטרסים המקצועיים של חבריהם , עיצבו תקנונים , ואף פעלו לקידום רווחתם החומרית של חבריהם , אבל הם נרתמו גם למאמץ של בניין העם . המטרה העיקרית של ההסתדרות הרפואית היתה להניח תשתית מוצקה למערך הבריאות בארץ ישראל , האדריכלים עסקו בבניין הארץ , והמורים בהקניית ידע לילדי ארץ ישראל . למותר לציין שהיה פער...
אל הספר