בית המדרש : ישן וחדש וולף חגית . הכהן מקובל לחשוב כי בתחילת יובלו הטעי האדם הוא בעל אישיות מגובשת ויציבה וכי התחבטויות הנפש ומשברי הזהות מאחוריו , אם משום שדילמות וקונפליקטים שהעסיקו אותו נפתרו לשביעות רצונו ואם מחמת הידלדלות המשאבים הנדרשים לעיסוק במשברים אלו , ובעקבות זאת מתגבשות ההבנה וההשלמה עם אי - פתרונם . לפי תפיסת חז"ל הניסיון , חכמת החיים והידע שצבר האדם הם בסיס ליכולתו בגיל היובל לתרום לאחרים בייעוץ , בהכוונה ובפתרון התלבטויותיהם : הוא היה אומר : בן חמש שנים למקרא , בן עשר למשנה , בן שלש עשרה למצוות , בן חמש עשרה לתלמוד , בן שמונה עשרה לחפה , בן עשרים לרדוף , בן שלשים לכח , בן ארבעים לבינה , בן חמישים לעצה ( פרקי אבות , ה , כא ) . הגישה הגורסת כי חייו של האדם הם רצף התפתחותי , מינקות לזקנה , אינה מובנת מאליה , והיא נחשבה לחדשנית כאשר בשנות השישים פיתח אריק אריקסון את תאוריית ההתפתחות הפסיכולוגית המבוססת על הנחת מוצא זו . על פי התאוריה התפתחותו של האדם אינה נעצרת בשלב שמסתיימת גדילתו הפיזית אלא היא תהליך רציף ומתמשך לאורך מעגל החיים כולו , הכולל סדרה של שמונה שלבי התפתחות , מה...
אל הספר