ה . ללכת עד הסוף , לקום וללכת , ליפול ולקום ואולי סוף סוף להתיישב : הסמכת ביוגרפיות והתובנות העולות מהן מהלך חיים לינארי , העובר משלב לשלב תוך צמיחה והתפתחות , מבטיח סיפור חיים תקין , מובן ומוערך . שיוכו של סיפור חיים כזה לנרטיבים מודרניים , משכיליים , מערביים , גבריים ולבנים אינו שלם ואינו מספק . הפתגמים "ללכת מחיל אל חיל" או "כל מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד" לא נולדו בעת החדשה באירופה ; דימוי ה"חיים" ל"דרך" חוצה תרבויות וזמנים . עם זאת אין ספק שפדגוגיית "החיים כמסלול" שייכת לתקינים ומתקינה אותם , מתאימה לממושמעים וממשמעת אותם . איה וברכה החליטו ללכת עד הסוף . הן הכפיפו את עצמן למסלולים שסומנו בחברה החילונית והדתית כדרכים ראשיות . בחשבון רווח והפסד , שהוא בלתי אפשרי אך גם בלתי נמנע , נדמה שדרכה של ברכה שלמה יותר . מידת המתואמות של מסלולה להקשרי חייה גבוהה יותר . למרות המכשולים שהיה עליה לעבור היא נמצאת מן העבר השני של המחסום . היא אינה חלק מן האליטה החרדית הספרדית : אינה מורה בסמינר ולא בעלת מקצוע מוערך אחר . אולם בעלה עדיין לומד בכולל , ובקורות חייה רשומות שנות ההדרכה שלה בסמינר ...
אל הספר