ה . נדמה לי שהבנתי את הפואנטה אגיב . 2002 אני יודעת ששמעתי די , אבל לפעמים אני עדיין באה . עומדת במבואה המחודשת ומדפדפת בספרים , מדפדפת בחולצות טריקו ארוכות שרוול , מהפכת כמו הנשים שעומדות לידי במזוזות , בפמוטים , בכובעי הקש , במטפחות המשונצות . תוך עיון לכאורה בספר אני שומעת שיחה של אישה נשואה ( כיסוי ראש ) עם נערה הלבושה כחרדית . הנשואה : "זה נשמע לי כמו משהו שמתחיל ברגל שמאל . המשפחה שלו לא רוצה אותך בלי שהם אפילו ראו אותך " ? הצעירה מהמהמת : "משהו כזה " . הנשואה : "תראי , את צריכה להחליט אם את רוצה אותו בכלל . את רוצה אותו ? מה את מרגישה ? את מעוניינת ? את נדלקת ? מה את חושבת ? עזבי עכשיו המשפחה שלו , איפה את עומדת " ? הצעירה שותקת רוב הזמן , ראשה מוטה מטה . הנשואה : "נראה לי שמה שאת צריכה לעשות , זה לקחת זמן לחשוב , תני גם לו לחשוב , ותראי איפה את עומדת . את באה ביום שלישי להרצאה של הרב רפאל " ? הצעירה מהנהנת בחיוב " . אז שמה אצל הרב רפאל " ... אני מאבדת את יכולת ההקשבה שלי . נשים רבות נכנסות למבואה ועומדות בינינו . נדמה לי שאולי הצעירה ביקשה להתייעץ עם הרב , ואולי הנשואה אמרה לה ...
אל הספר