ד . אם יש שמירת עיניים יש יראת שמים ט"ו באב תש"ס . השעה היתה שבע ורבע בערב , דקות ספורות לפני השקיעה , כשהתחלתי לרוץ . רוב ההולכים על החוף מכוונים עצמם לשעה הזאת , שבה נפתחים השערים של "חוף הדתיים הנפרד" ואפשר ללכת מתל ברוך עד למרינה של הרצליה , שעה שבה אין גובים כבר דמי כניסה , שעה שבה צונחת מעט הטמפרטורה . לאחר כקילומטר הבטתי אל מעבר לגדר של חוף הדתיים . תחילה לא היה לי ברור מה אני רואה . המון לבוש חגיגית התרכז על הרחבה שליד המלתחות . לרגע חשבתי שנקלעתי לאירוע מסוג ימי ההולדת שמתארגנים לפעמים על החוף לעת ערב . אבל עד מהרה התבהרה התמונה . האנשים הלבושים בשחור ולבן היו הרוחצים של יום רביעי , יום הגברים . הם חיכו בגוש גדול להסעות שלהם . היו גם כמה שאיחרו ונותרו על החוף או במים . אולי הגיעו בכלי רכב פרטיים ויכלו להרשות לעצמם זמן מה נוסף עד לרדת החשכה . מוזיקת הרוק באוזניות שלי והאנרורפין שהחל להשתחרר מן המאמץ , עוררו בי רצון לעבור ביניהם בריצת סללום . ממילא היה קשה להמשיך את קו ההתקדמות על פאת המים , שכן באופן יוצא דופן היה החוף חפור כולו . עשרות בורות נכרו בחול כאילו עבר בו גדוד של מחפש...
אל הספר