ב. התאולוגיה הצדוקית: הגשמת האל, דואליזם ואלוהות משנית

ב . התאולוגיה הצדוקית : הגשמת האל , דואליזם ואלוהות משנית הקשיים שעמדו בפנינו בחקר ההלכה הם כאין וכאפס לעומת הקשיים המתעוררים בחקר התאולוגיה שייחסו הקראים לצדוקים . הידיעות מועטות והסתירות רבות . קרקסאני מבחין בין כת המערות לצדוקים בנושא הגשמת האל . אנשי כת המערות סברו שפסוקי המקרא שדמותו של האל מתוארת בהם , אינם מתייחסים כלל לאל עליון , אלא לאל המשני הגשמי אשר ברא את עולמנו . הצדוקים , לעומת זאת , כפי שלמד קרקסאני מאחד מספריו של אלמקןמץ , הגשימו את האל עצמו , ופירשו את תאריו על דרך ה'פשט' 26 ( ט'אהר . ( ובלשונו של הדסי : "הם יתנו דמות לבוראי '/ ההבחנה החדה של קרקסאני בין שתי הכיתות מתפוגגת , כאשר מעיינים בפירושו של יפת לפרשת מעשה העגל למרגלות הר סיני . שם מיוחסת לצדוקים אמונה באל משני דווקא . יפת מסביר שבוני העגל לא כפרו באמונת הייחוד , אלא סברו שאל משני מנהיג את העולם , ובניית העגל נועדה לו . אמונה זו באל משני היא לדבריו אמונת הצדוקים . לשיטתם , אל זה הוא 'שר משטמה : ' [ בני ישראל ] אמרו : "אלה אלהיך ישראל , אשר העלוך מארץ מצרים" ( שמות לב , ד . ( ואשר מתקבל על הדעת בעניינם , שבני יש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד