ישראלים לא שלמים במדינה היהודית

שכדי לשמור על עצמם ולהשיג דימוי עצמי חיובי, יחידים מבליטים בדרך כלל את הזהות שדומה לסטנדרט הקיים במרחב החברתי הנתון. ובהתאם לכך טוענים שאנשים שנוטים להשתמש בחילוף בין זהויות חברתיות חשים טוב יותר ובטוחים יותר בעצמם. אלה הן בדיוק ההתנהגויות שהמרואיינים במחקר זה הצהירו עליהן, וזאת מפני שהזהות הערבית, שהיא חלק מזהותם, מהווה נטל ואף איום על זהותם הכוללת, במיוחד בספרה הציבורית בישראל, או ליתר דיוק, במגעיהם עם הממסד ועם היהודים. הם מחליפים זהויות ומבליטים את זהותם הדרוזית, אשר מקובלת על היהודים ומתאימה לסטנדרט של המרחב הציבורי בישראל, והם נוהגים כך גם מפני שהזדהותם עם זהותם הערבית חלשה. ואמנם, כפי שנטען במחקרים שהובאו, חילופים אלה גורמים למרואיינים להרגיש טוב יותר עם עצמם, לחוש יתר מקובלות, ומן הסתם הליך זה תורם לביסוס ביטחונם העצמי. ואילו במגעם עם ערבים, כפי שעולה מהדיווח, אותם מרואיינים אינם נדרשים לחילוף הזהויות הזה, ושם הם מציגים עצמם כערבים. יהיו שיטענו, שכאשר המרואיינים בוחרים בדרך הקלה כדי להתמודד עם זהותם הערבית במדינת ישראל, ומנתקים עצמם מזהותם הערבית בשעת הצורך כדי להתקבל על ידי קב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד