א . מבוא בפרקים הקודמים ראינו דוגמאות שונות לפיתוח מנגנוני פרשנות שיתווכו בין הטקסט הקאנוני לבין התחושות המוסריות . מנגנוני התיווך הם ביטוי למחויבות הכפולה של המאמין : צו האל מצד אחד , ותחושותיו והכרותיו המוסריות מצד אחר . המאמין אינו מוכן לוותר על אף אחד משני היסודות הללו : ויתור על צו האל הברור , פירושו ויתור על המחויבות הדתית הבסיסית שלו . אך גם ויתור על המוסר האוטונומי אינו בא בחשבון , הן משיקולים מוסריים , הן משיקולים דתיים . המאמין הוא בראש ובראשונה אדם , יצור אנוש הנבדל משאר היצורים בהכרתו וביכולתו לבחור בין הטוב לבין הרע . ויתור על המוסר האוטונומי הוא ערעור אושיות הקיום האנושי . אם אין אמות מוסר אובייקטיביות של טוב ורע , של אסור ומותר , ואם המוסר מכונן באופן בלעדי על ידי רצונו השרירותי של האל , אזי קיומו המוסרי של האדם מתערער , ובעקבות זאת מתערער מכלול קיומו האנושי . אבל המחיר של ויתור זה הוא גדול גם מבחינה דתית.- ויתור על המוסר האוטונומי פירושו גם ויתור על טובו של האל . כפי שראינו בדת ומוסר ( פרק ג , ( המובן הבסיסי של ייחוס התואר 'טוב' לאל הוא שהאל פועל בהתאם למוסריות . האל אי...
אל הספר